לפרוסקופיה היא ניתוח זעיר פולשני, המבוצע דרך חורים קטנים בדופן הבטן. הניתוח מבוצע באמצעות לפרוסקופ - מכשיר דק המכיל סיב אופטי ומצלמה, ועוד מכשירים קטנים נוספים. הלפרוסקופיה יכולה להיות אבחנתית או ניתוחית.
לאחר הכנסת המצלמה לבטן ניתן לסקור את חלל הבטן והאגן ולראות את איברי הבטן על גבי מסך ברזולוציה גבוהה. הלפרוסקופ הוא מכשיר המאפשר צפיה בנעשה בחלל הבטן בהגדלה כך שניתן לאבחן גם פתולוגיות קטנות ביותר. הרעיון של הטכניקה הלפרוסקופית הוא האפשרות לבצע ניתוחים מורכבים, זהים לניתוחי בטן פתוחים, אך ללא צורך בפתיחת בטן בחתך גדול. לשיטה זו מספר רב של יתרונות הכוללים התאוששות מהירה יותר, תוצאה קוסמטית טובה יותר, פחות כאבים לאחר הניתוח ופחות סיכוי לזיהומי פצע.
הניתוח מתבצע בחדר ניתוח כאשר המטופלת מורדמת בהרדמה כללית. המצלמה בדרך כלל מוכנסת דרך חתך קטן בטבור. לאחר ביצוע החתך ממלאים את הבטן בגז (פחמן דו חמצני), תפקיד הגז לנפח את חלל הבטן ולאפשר לנו לראות ולטפל באיברי הבטן במהלך הניתוח. בהמשך, במידת הצורך, מבוצעים חתכים קטנטנים נוספים בקוטר של כ 5 מ"מ כל אחד בצידי הבטן התחתונה, על מנת לאפשר הכנסת מכשירים ניתוחיים נוספים וביצוע הניתוח.
בסיום הניתוח מוצאים כל המכשירים, והחתכים הקטנים נסגרים על ידי תפירה או דבק ביולוגי.
לפרוסקופיה היא דרך לאבחנה וטיפול במצבים שונים. ניתן לבצע לפרוסקופיה כחלק מבירור ציסטות שחלתיות, כאבי בטן ואגן כרונים, חשד לאנדומטריוזיס, אי פוריות, ועוד....
שכיח מאוד היום לבצע ניתוחים לפרוסקופים לצורך טיפול במקרים הבאים:
כריתת שחלות מניעתית
טיפול בציסטות שחלתיות
טיפול באנדומטריוזיס
הפרדת הדבקויות תוך בטניות
כריתת רחם
כריתת שרירנים
קשירת חצוצרות
טיפול בהריון חוץ רחמי
תיקון צניחת אברי האגן
ניתוח לפרוסקופי הנו ניתוח לכל דבר. גם לניתוחים לפרוסקופי יכולים להיות סיבוכים.כמו בניתוח פתוח ייתכנו גם בניתוחים לפרוסקופים סיבוכים כגון-דימום, זיהום, פגיעה באיברים בבטן או באגן אשר סמוכים לאיבר המנותח וכדומה. גם להרדמה עצמה יש סיבוכים נדירים אך אפשריים, בייחוד בנוכחות השמנת יתר, עישון, ומחלות רקע שונות. בניתוח לפרוסקופי, קיים בנוסף גם סיכון, אמנם קטן, שיהיה צורך לעבור לניתוח בבטן פתוחה עקב סיבוך משמעותי או קושי טכני. הסיכון הוא נמוך ומוערך כקטן מ 1%. סיכוי זה עולה בנשים שעברו ניתוחי בטן בגישה פתוחה בעבר.
החזרה לשגרה היומית לאחר הניתוח, תלויה בגיל המטופלת, סוג הניתוח, המצב הרפואי הכללי של המטופלת, סוג העבודה ורמת הפעילות הכללית היומיומית. בעקרון, נהוג לקחת כשבועיים מחלה לאחר ניתוח לפרוסקופי ולאחריהם בד"כ ניתן לחזור לעבודה, תקופה זו קצרה משמעותית מחזרה לשגרה לאחר ניתוחי בטן פתוחים, שהינה כ 6 שבועות. מרבית המנותחות יחזרו לשגרה כולל נהיגה ועבודות בית או עבודה משרדית, תוך מספר ימים. חזרה לפעילות ספורט או פעילות מאומצת אחרת מומלצת לאחר שבועיים.
